הכלל שחוסך הכי הרבה כאב ראש: השייט הציבורי הוא כלי תחבורה ולא אטרקציה, ולכן הוא מתאים לחצות את האגם, לוותר על חניה בעיירה צפופה או לחזור בספינה אחרי יום הליכה. מי שרוצה לנוע בחופשיות סביב כל האגם בלי לתכנן לפי לוחות זמנים, הרכב נשאר הבסיס.

ההמשך מפרט איזה כלי שיט מתאים לאיזו מטרה, אילו קווים קיימים בכל חלק של האגם ואיך מבינים לוח זמנים שמשתנה בין עונות.

מי מפעיל את המעבורות ומה ההבדל בין סוגי הספינות?

השירות הציבורי באגם גארדה מופעל על ידי Navigazione Laghi, גוף ממשלתי איטלקי שמפעיל גם את אגם קומו ואת אגם מג'ורה. באגם גארדה הוא פועל תחת השם Navigarda, ועל הלוחות והכרטיסים תראו את שני השמות.

שלושה סוגי כלי שיט

מעבורת רכב נושאת מכוניות, אופנועים, קרוואנים ואוטובוסים. הקו המרכזי שלה חוצה את האגם בין טורי דל בנאקו (Torri del Benaco) במזרח למדרנו (Maderno) במערב, בחלק הרחב של האגם.

הספינה האיטית היא הספינה הקלאסית: עוצרת כמעט בכל נמל, נוסעת בנחת, ואפשר לעמוד על הסיפון ולצלם. היא לא מהירה, והיא לא נועדה להיות.

הספינה המהירה מחברת את הנמלים הגדולים בפחות עצירות. בלוח הזמנים היא מסומנת בנפרד, והמחיר שלה כולל תוספת. את הכרטיס לספינה כזו לא תמיד אפשר לקנות באתר, אז כדאי לקנות בקופה.

איך לא לטעות בשם

בעיני תיירים הכול נקרא "מעבורת", אבל בלוח הרשמי ההבדל בין סוגי הכלים יכול להיות ההבדל בין הגעה מהירה להפלגה ארוכה בהרבה. לפני שקונים כרטיס בודקים בלוח איזה כלי שיט משרת את ההפלגה שבחרתם. אם האותיות בצבע אחר או יש סימון נוסף, זו ספינה מהירה עם תוספת.

שייט תיירותי עם עמוד, כמו הקפת חצי האי סירמיונה, הוא מוצר אחר לגמרי ונמכר בנפרד. אם זה מה שמעניין אתכם, למשל הפלגה קצרה סביב סירמיונה, זה לא קו ציבורי ואין לו לוח זמנים של קו.

אילו קווים יש בדרום, בצפון ובחציית האגם?

הקווים הציבוריים מכסים את כל האגם, אבל התדירות והאורך שונים מאוד בין חלקיו, ולכן כדאי לחשוב לפי אזור ולא לפי נמל בודד.

דרום האגם

בדרום הקו הנפוץ ביותר מחבר את דסנזאנו דל גארדה (Desenzano del Garda) עם סירמיונה (Sirmione), פסקיירה דל גארדה (Peschiera del Garda), לאציזה (Lazise) וברדולינו (Bardolino). המרחקים כאן קצרים יחסית ומי שלן בפסקיירה או בלאציזה יכול להגיע לסירמיונה בלי לחפש חניה בעיירה, שהכניסה אליה בעייתית בשיא העונה.

החלק האמצעי וחציית האגם

באמצע האגם יש עיירות בשני הצדדים: גארדה (Garda) וטורי דל בנאקו במזרח, סאלו (Salò), גרדונה ריביירה (Gardone Riviera) ומדרנו במערב. כאן נמצאת מעבורת הרכב, וגם קווי נוסעים שחוצים את האגם.

צפון האגם

בצפון האגם הצר והעמוק יש קו שמחבר את ריבה דל גארדה (Riva del Garda), מלצ'זינה (Malcesine), לימונה סול גארדה (Limone sul Garda) ועיירות נוספות על שני החופים. כאן הספינה לא רק נוחה, היא לפעמים הדרך הנעימה היחידה, כי הכבישים בחוף המערבי עוברים במנהרות צרות ותנועה איטית.

את ההשוואה בין מעבורת לרכב מפרטים בהמשך העמוד. כאן העיקר הוא להבין שיש קו לכל חלק, ושהקו הארוך מדסנזאנו עד ריבה הוא יום שלם על המים, לא "נסיעה".

איך קונים כרטיס ומה כרטיס היום נותן?

קונים כרטיס בקופת הנמל, לפני ההפלגה, ובנמלים קטנים בלי קופה אפשר לשלם על הסיפון, לפעמים בתוספת קטנה. חלק מהכרטיסים נמכרים גם באתר של המפעיל, אבל כרטיס לספינה מהירה בדרך כלל לא.

כרטיסי יום

המפעיל מציע כרטיס ליום או לשלושה ימים לכל האגם, וגם כרטיסים לחלק העליון או התחתון של האגם. יש גם כרטיסי יום קטנים יותר לפי אזור: צפון, מרכז, מערב ומזרח. כרטיס יום שווה את עצמו רק אם עושים לפחות שלוש הפלגות באותו יום, כי כרטיס בודד על קטע קצר זול יותר מהכרטיס היומי. בדקו לפני הקנייה אם הספינה המהירה כלולה בכרטיס, כי זו נקודה שאי אפשר להסיק מהשם.

משפחות

קיימת הנחה משפחתית: כשמשלמים שני כרטיסים מלאים, עד שני ילדים בגיל 4 עד 11 נוסעים בלי תשלום. ילדים צעירים יותר, לפי מדיניות המפעיל, מקבלים תנאים נפרדים. את התנאים המדויקים והמחירים בודקים באתר של Navigazione Laghi, אנחנו לא מפרסמים מספרים שמשתנים.

כלל פשוט

קונים כרטיס רק אחרי שמחליטים לאן חוזרים. כרטיס הלוך בלי תוכנית חזרה הוא הטעות הנפוצה ביותר, והיא מתגלה בערב בנמל הלא נכון.

איך קוראים לוח זמנים ומה משתנה בין עונות?

לוח הזמנים מחולק לפי קווים ולפי תקופות תוקף, והדבר הראשון שבודקים הוא לאיזה תאריכים הלוח תקף. אותה הפלגה יכולה לא להתקיים בכלל בחודש אחר.

מה מופיע בלוח

כל קו מוצג כטבלה: הנמלים בשורות, ההפלגות בעמודות, ובכותרות סימונים של ימי תפעול, אופניים וספינה מהירה. מי שרוצה לדעת מתי מגיעים, קורא את העמודה עד הנמל היעד ולא את שעת היציאה בלבד.

עונות

הקיץ הוא העונה עם התדירות הגבוהה ביותר, בדרך כלל מהבוקר עד הערב. בסתיו מצמצמים, ובחורף השירות הציבורי מצומצם מאוד ולא כל הקווים פועלים. מעבורת הרכב בין טורי למדרנו היא הקו שנוטה להימשך גם בעונה השקטה, אבל גם לגביה יש לוח נפרד שבודקים. לוחות מתעדכנים לפי מזג אוויר ותנועה בנמלים, ולכן הלוח המודפס הוא כיוון ולא התחייבות.

טיפ משדה

טיפ: בודקים את ההפלגה האחרונה חזרה לפני שיוצאים, לא אחרי. בסוף אחר צהריים של ערב קיץ הנמלים הקטנים עלולים להישאר בלי ספינה, והחזרה במונית יקרה מאוד.

האם אפשר להעלות רכב ועל מה לשים לב?

אפשר, אבל רק במעבורת הרכב, לא בספינות הנוסעים. הקו העיקרי הוא טורי דל בנאקו - מדרנו, ומתאים למכוניות, אופנועים, קרוואנים ואוטובוסים.

למה זה שווה ולמה לא

המעבורת חוסכת נסיעה ארוכה סביב הקצה הדרומי או הצפוני של האגם, והיא נעימה כשיש ילדים בגיל שנשבר להם הסבלנות מהכביש. מצד שני, כשהכביש פנוי ואין צורך לחצות, הנסיעה ברכב סביב האגם עשויה להיות קצרה יותר, ובשיא העונה יש תור למעבורת. כדאי להגיע מוקדם, ולא לסמוך על "נגיע ונראה" בסופי השבוע של אוגוסט ובחגי ישראל.

רכב שכור

ברכב שכור בודקים בהסכם השכירות אם מותר לעלות עם הרכב על מעבורת, ומשלמים ביטוח מלא. ההמלצה שלנו: DiscoverCars או אופרן, תמיד עם כיסוי מלא.

הקפידו גם על אזורים מוגבלים: ZTL באגם גארדה (אזור מוגבל תנועה) מסתתר ליד כמה נמלים, ומצלמות שולחות קנס חודשים אחרי החזרה.

כמה זמן באמת לוקחת ההפלגה לעומת נסיעה ברכב?

ברוב המקרים הרכב מהיר יותר בקטעים הקצרים, והספינה מנצחת בשני מקרים: כשהכביש עמוס או כשצריך לחצות את האגם. לכן אין שאלה אחת "מה מהיר", אלא מה מתאים לכל קטע.

איפה הספינה מנצחת

סירמיונה בשיא הקיץ היא הדוגמה הברורה: התור בכביש הכניסה והחניה הצפופה אוכלים זמן, וספינה מפסקיירה או מדסנזאנו מגיעה ישר לנמל ליד מרכז העיירה. גם בצפון, בחוף המערבי, ספינה בין לימונה למלצ'זינה עוקפת כביש צר.

איפה הרכב מנצח

בין עיירות סמוכות בדרום, כשהכביש פנוי, הרכב מהיר יותר, וההפלגה האיטית עוצרת בכל נמל. הספינה האיטית בקטע ארוך היא חוויה, לא קיצור דרך.

חניה בצד אחד, חזרה בספינה

זה פתרון נפוץ: משאירים את הרכב בעיירה אחת, חוצים בספינה וחוזרים בספינה. הבעיה היחידה היא לוח החזרה, ולכן לא יוצאים בלי לבדוק את ההפלגה האחרונה. אם אתם מתלבטים בין בסיסים, צפון האגם או דרומו משנה את התשובה לכל השאלה.

מה חשוב למשפחות ולעגלות?

השירות הציבורי מתאים למשפחות, אבל הוא דורש תכנון קטן, בעיקר סביב עגלה ושעת חזרה.

עגלות וילדים קטנים

בנמלים הגדולים העלייה לספינה בדרך כלל נוחה, ובנמלים קטנים יש מדרגות וגשרון צר. עגלה מתקפלת קלה הרבה יותר מעגלה כבדה. הילדים מקבלים ברוב המקרים הנחות לפי גיל, ואת התנאים בודקים בקופה. עוד על טיול משפחתי באגם: אגם גארדה עם ילדים.

חום, שמש ובטיחות

על הסיפון החם בקיץ אין הרבה צל. כובע, מים ושכבה קלה לרוח נחוצים, וגם בחירה של מושב מקורה כשיש ילדים קטנים. ביום סוער ההפלגות עלולות להשתנות או להתבטל, ולכן בודקים מול המפעיל, לא מול תחזית כללית.

למי הספינה לא מתאימה

למי שמתכנן לוח צפוף מאוד של אתרים בלי מרווחי זמן. הספינה דורשת סבלנות, ומי שמחפש גמישות מלאה ישתמש ברכב. אם עוד לא קבעתם בסיס, חיפוש לינה באגם גארדה עוזר להשוות עיירות ליד נמל.

שאלות נפוצות

מי מפעיל את המעבורות באגם גארדה?

Navigazione Laghi, גוף איטלקי שמפעיל גם אגמים אחרים, תחת השם Navigarda באגם גארדה.

אפשר להעלות רכב על מעבורת באגם גארדה?

כן, במעבורת הרכב בין טורי דל בנאקו למדרנו. בספינות הנוסעים אין העלאת רכב.

איפה קונים כרטיס?

בקופת הנמל, על הסיפון בנמלים קטנים בלי קופה, ובאתר המפעיל לחלק מהכרטיסים. ספינה מהירה בדרך כלל בקופה.

האם יש כרטיס יום?

כן, כרטיס יום או שלושה ימים לכל האגם ולחלקים ממנו. בודקים באתר אם ספינה מהירה כלולה.

האם ילדים משלמים?

יש הנחה משפחתית לילדים בגילי 4 עד 11 כששני מבוגרים משלמים מלא. בודקים תנאים באתר.

האם המעבורות פועלות בחורף?

השירות מצומצם מאוד. מעבורת הרכב נוטה להימשך, ולכל השאר יש לוח חורף נפרד.

מה מהיר יותר, ספינה או רכב?

בקטעים קצרים ובכביש פנוי הרכב, ואילו בשיא הקיץ בסירמיונה ובחציית האגם הספינה מנצחת.