האגם ארוך, והמרחק בין שני הקצוות אינו עניין של מה בכך: קרוב לשעה ורבע נסיעה בלי פקקים, ובשיא העונה גם שעה וחצי ויותר. מי שבוחר צד בוחר למעשה איזו חופשה תהיה לו - מים רדודים, פארקים ורכבת לעיר, או צוקים, מפרשים ושבילי הרים.

ההכרעה כאן נשענת על דקות ועל חודשים ולא על תמונות: זמני נסיעה, עונת הרכבל ולוח השיט החורפי.

איפה עובר הקו בין צפון אגם גארדה לדרום?

הקו עובר בערך בגובה העיירה גארדה (Garda) וטורי דל בנאקו (Torri del Benaco): מדרום להן האגם נפתח לאגן רחב ושטוח, מצפון להן הוא מצטמצם לרצועה צרה שנדחסת בין קירות הרים. אלה שני אגמים שונים שחולקים שם אחד.

הדרום: רחב, שטוח ונגיש

הדרום הוא סירמיונה (Sirmione), דסנזאנו דל גארדה (Desenzano del Garda), פסקיירה דל גארדה (Peschiera del Garda), לאציזה (Lazise) וברדולינו (Bardolino). גבעות נמוכות של כרמים וזיתים, טיילות ארוכות שאפשר לעבור עם עגלה, חופי חלוקים עם כניסה הדרגתית למים. מכאן יוצאות הרכבות, כאן עובר ה-autostrada (כביש אגרה) בין מילאנו לוונציה, וכאן יושבים כל הפארקים הגדולים.

הצפון: צר, הררי וספורטיבי

הצפון הוא ריבה דל גארדה (Riva del Garda), טורבולה (Torbole), מלצ'זינה (Malcesine) ולימונה סול גארדה (Limone sul Garda). ההרים יורדים כמעט אנכית אל המים, הכביש נצמד לצוק ועובר במנהרות, והאוויר מרגיש אלפיני. ריבה וטורבולה שייכות כבר למחוז טרנטינו, והאווירה שם קרובה יותר לעיירת הרים מאשר לעיירת נופש.

ומה עם האמצע?

העיירות שבאמצע החוף המזרחי - גארדה, טורי דל בנאקו, ברנזונה (Brenzone) - הן פשרה אמיתית: נוף שכבר מתחיל להיות דרמטי, ועדיין כחצי שעה מהפארקים. מי שמתלבט ולא רוצה לחלק את השהות יכול למצוא שם תשובה, אבל ההשוואה בין החוף המזרחי למערבי היא שאלה נפרדת עם שיקולים משלה, ובעיקר מנהרות ושמש של אחר הצהריים.

מה ההבדל בנוף, ברחצה וברוח?

הצפון מנצח בנוף, הדרום מנצח ברחצה, והרוח מכריעה את כל השאר. זה ההבדל שהכי קל לפספס כשבוחרים לינה לפי תמונות.

נוף ואווירה

בריבה דל גארדה ובמלצ'זינה כל מבט מהחלון הוא גלויה: צוקים, טירה מעל המים, אגם כהה וצר. הדרום רך יותר - אופק פתוח, שקיעות רחבות, חצי האי של סירמיונה והתעלות של פסקיירה. הדרום גם עירוני יותר: יותר חנויות, יותר מסעדות, יותר תנועה בערב.

רחצה וחופים

בדרום המים רדודים ומתחממים מהר יותר, והכניסה הדרגתית - יתרון מכריע עם ילדים קטנים. בצפון המים עמוקים כבר קרוב לחוף וקרירים יותר גם באמצע הקיץ, והחופים הם רצועות חלוקים צרות יותר. בשני הצדדים כמעט אין חול: נעלי מים הן ציוד חובה, ומי שמחפש שירותים, מציל ומיטות שיזוף צריך לחפש שלט lido (חוף מוסדר).

רוח וספורט מים

הצפון הוא מרכז גלישת הרוח והמפרשים של האגם, בזכות שתי רוחות שמתחלפות כמו שעון: רוח צפונית שנושבת מהלילה ועד הצהריים, ורוח דרומית שתופסת את מקומה מהצהריים ועד השקיעה ומתחזקת בשיא הקיץ. המשמעות המעשית כפולה. מי שרוצה ללמוד לגלוש מוצא בטורבולה ובריבה בתי ספר על כל חוף, למשל שיעור גלישת רוח למתחילים בריבה דל גארדה. ומי שרוצה רק לצוף על מזרן עם ילד בן ארבע יגלה שאחר הצהריים המים בצפון גליים והרוח מקררת.

רחצה שקטה כדאי לעשות בבוקר, לפני שהרוח הדרומית מתעוררת.

פארקים, מסלולים ואופניים: מה יש בכל צד?

הפארקים כולם בדרום, המסלולים הרציניים כולם בצפון. אין כמעט חפיפה, ולכן רשימת האטרקציות שלכם היא שמכריעה את הבסיס.

הפארקים: רק בדרום-מזרח

גארדלנד (Gardaland), קאנבה וורלד (Caneva World) ומובילנד (Movieland) יושבים על רצועה קצרה אחת בין פסקיירה ללאציזה, ופארקו נטורה ויוה (Parco Natura Viva) ופארק סיגורטה (Parco Giardino Sigurta) נמצאים במרחק נסיעה קצרה פנימה. מפסקיירה או מלאציזה מגיעים לשער בתוך דקות; מריבה דל גארדה זו נסיעה של יותר משעה לכל כיוון. מי שמתכנן שני ימי פארק ומעלה ולן בצפון, מבזבז חצי יום על הכביש. ההבדלים בין הפארקים מפורטים אצלנו בנפרד: קאנבה וורלד מול גארדלנד, וכרטיסי הכניסה לגארדלנד מרוכזים בעמוד משלהם.

הליכה, אופניים וטיפוס: הצפון בליגה אחרת

בצפון יוצאים למסלול ברגל מהמלון. שביל הפונאלה החצוב בצוק מעל ריבה, קירות הטיפוס של ארקו (Arco), אגם לדרו (Ledro) ואגם טנו (Tenno), ומעל מלצ'זינה ה-funivia (רכבל) שמטפס בתוך כעשרים דקות עד 1,760 מטר על רכס מונטה באלדו (Monte Baldo), עם קרוניות מסתובבות בקטע העליון. לרכבל הזה אין כרטיס אצל ספקי ההזמנות שבדקנו, קונים באתר המפעיל; ומי שמעדיף יציאה מאורגנת יכול לקחת סיור אופני הרים חשמליים בפונאלה עד אגם לדרו.

ומה יש לרוכבים בדרום?

בדרום רוכבים בשטוח: שביל האופניים לאורך נהר המינצ'ו יוצא מפסקיירה ומתאים גם לילדים, ואפשר להזמין מראש השכרת אופניים חשמליים בפסקיירה. זו רכיבת נופש נעימה. היא לא תחליף להרים.

כמה זמן נוסעים מכל בסיס - שדות תעופה, רכבת וטיולי יום

הדרום קרוב לכל מה שמחוץ לאגם, פרט לדולומיטים. בפסקיירה ובדסנזאנו יש תחנות רכבת על הקו הראשי מילאנו - ונציה, ובצפון אין רכבת כלל: התחנה הקרובה לריבה היא רוברטו, בעמק שמעבר לרכס.

מהנחיתה ועד המלון

הטיסות מישראל מגיעות לאזור דרך ורונה, ברגמו, מילאנו, ונציה או בולוניה, והקווים הישירים משתנים מעונה לעונה - בודקים לפני שסוגרים לינה, למשל ב-Skyscanner. משדה התעופה של ורונה מגיעים לפסקיירה בתוך כעשרים דקות נסיעה, ולריבה דל גארדה בקרוב לשעה ורבע. מברגמו לדסנזאנו כשעה, ולריבה כמעט שעתיים. אחרי טיסת לילה עם ילדים, ההפרש הזה מורגש היטב.

טיולי יום מהדרום: ורונה, ונציה ומנטובה

מפסקיירה לוורונה (Verona) הרכבת נוסעת כרבע שעה, לוונציה כשעה וחצי ברכבת ישירה, ולמנטובה (Mantova) כשלושת רבעי שעה ברכב. את ונציה עדיף לעשות ברכבת או בסיור, בלי רכב ובלי חניה: יום מאורגן לוונציה מאגם גארדה אוסף מהעיירות בדרום ובמזרח, וכך גם יום מלא בוורונה עם יציאה מהאגם. לפני שמזמינים בודקים את נקודות האיסוף - לא כל סיור אוסף מריבה או מלימונה.

טיולי יום מהצפון: טרנטו, בולצאנו והדולומיטים

מריבה דל גארדה מגיעים לטרנטו (Trento) בכחמישים דקות ולבולצאנו (Bolzano) בכשעה ורבע עד שעה וחצי, ומשם העמקים של הדולומיטים במרחק נסיעה קצרה נוספת. מפסקיירה אותה נסיעה לבולצאנו ארוכה בכחצי שעה. מי שלא רוצה לנהוג בכבישי הרים יכול לצאת גם מהדרום: יום מלא בדולומיטים מאגם גארדה הוא יום ארוך, אבל הוא חוסך את ההגה.

כל הזמנים האלה הם בתנועה רגילה. ביולי-אוגוסט ובסופי שבוע מוסיפים רזרבה, בעיקר בכביש החוף.

לינה, מחירים, עומסים וחניה: מה שונה בין הצדדים?

בדרום ההיצע גדול ומגוון יותר, ולכן קל יותר למצוא לינה משפחתית גם ברגע האחרון; בצפון ההיצע קטן, ממוקד במלונות ספורט ובבתי הארחה, והמקומות על קו המים נתפסים מוקדם.

סוגי הלינה ורמת המחירים

בדרום יש הכול: מלונות נופש גדולים עם בריכות ומועדון ילדים, כפרי נופש וקמפינגים עם בונגלוס, דירות ומלונות בלאציזה ואגריטוריזמו בין הכרמים של ברדולינו. סירמיונה היא היקרה ביותר באזור, במיוחד בתוך העיר העתיקה, ופסקיירה ולאציזה נותנות בדרך כלל תמורה טובה יותר למשפחות. בצפון, מלונות בטורבולה מכוונים לגולשים ולרוכבים, עם חדר אחסון לציוד ולאופניים, ובמלצ'זינה ובלימונה תמצאו בעיקר מלונות קטנים ומשפחתיים. רחוב אחד פנימה מהאגם המחיר בדרך כלל יורד והחניה קלה יותר. פירוט לפי אזור לינה, עיירה אחר עיירה, הוא נושא רחב בפני עצמו; מי שמכוון לפארק ימצא את האפשרויות הקרובות בעמוד על לינה ליד גארדלנד.

עומסים וחניה

העומס בדרום הוא עומס של כמות: פקקים בכניסה לסירמיונה, חניונים מלאים בלאציזה לפני הצהריים, תנועה איטית בכביש החוף המזרחי בסופי שבוע. העומס בצפון הוא עומס של מקום: העיירות קטנות, לחוצות בין הר למים, וחניה במלצ'זינה ובלימונה היא משאב נדיר ויקר. ברוב העיירות, בשני הצדדים, המרכז הוא ZTL (אזור מוגבל תנועה) עם מצלמות, והקנס מגיע הביתה חודשים אחר כך דרך חברת ההשכרה.

מה שואלים את המלון לפני שמזמינים

• האם יש חניה פרטית, והאם היא כלולה במחיר.
• האם המלון בתוך ZTL, ואיך רושמים את מספר הרכב.
• גובה מס התיירים, שמשולם במקום לכל לילה.
• מינימום לילות ביולי-אוגוסט, ובצפון גם תאריכי הסגירה בחורף.

רכב שכור כמעט הכרחי בצפון ונוח מאוד בדרום. משווים מחירים ב-DiscoverCars או אצל אופרן, ולוקחים ביטוח מלא - הכבישים צרים, והמנהרות בחוף המערבי צרות עוד יותר.

מה פתוח בכל חלק בחורף ובעונות המעבר?

בחורף הדרום הוא הבחירה כמעט בכל תרחיש, כי הצפון נסגר ברובו. בעונות המעבר, באביב ובסתיו, התמונה מתאזנת: בצפון זו העונה הטובה ביותר להליכה ולרכיבה, ובדרום נהנים מפארקים ומעיירות בלי הצפיפות של אוגוסט.

מה קורה לשיט ולרכבל

לוח הזמנים הרשמי של חברת השיט מראה תמונה חדה: מתחילת נובמבר ועד אמצע מרץ פועלת באגם רק מעבורת הרכב בין טורי דל בנאקו לטוסקולנו-מדרנו (Toscolano-Maderno), וכל קווי הנוסעים בין העיירות מושבתים. גם בשבועות שלפני ואחרי התדירות מצומצמת. רכבל מונטה באלדו נסגר לתחזוקה בנובמבר ועד חג המולד, חוזר לעונת חורף קצרה ונפתח שוב לעונה המלאה באביב. מי שבונה חופשת חורף על שיט מעיירה לעיירה ועל הרכבל, יגיע ליעד שקט מאוד.

מלונות, מסעדות ופארקים

חלק גדול מהמלונות במלצ'זינה, בלימונה ובטורבולה סוגרים מסוף הסתיו ועד לקראת הפסחא. ריבה דל גארדה נשארת פעילה יותר, כי היא עיר של ממש עם תושבים קבועים. בדרום, דסנזאנו ופסקיירה חיות כל השנה בזכות הרכבת והקרבה לוורונה, וסירמיונה פתוחה בזכות המרחצאות התרמיים. הפארקים סגורים ברוב החורף, מלבד ימי פתיחה מיוחדים; הפרטים בעמוד על גארדלנד בחורף.

פסח וסוכות

שני החגים נופלים בדרך כלל על עונות המעבר, כשהפארקים פתוחים בימים חלקיים והמים קרים מדי לרחצה ממושכת. זה מחזק את הדרום עוד יותר: הימים נבנים סביב פארקים, ערים ושיט קצר, לא סביב חוף. לפני שסוגרים תאריכים בודקים את לוח ימי הפתיחה של כל פארק ואת לוח השיט לאותו שבוע בדיוק.

צפון או דרום: ההכרעה לפי סוג מטייל

הכלל פשוט: בוחרים את הצד שבו תבלו את רוב הימים, לא את הצד שנראה טוב יותר בתמונה. לפי זה ההכרעה כמעט תמיד חד-משמעית.

משפחות

משפחה עם ילדים קטנים - דרום, בלי התלבטות. מים רדודים, טיילות שטוחות לעגלה, פארקים בטווח דקות ומלונות עם בריכה. הבסיס הנוח ביותר הוא פסקיירה דל גארדה או לאציזה.

משפחה עם בני נוער - תלוי במה שהם אוהבים, ובדרך כלל שני בסיסים. אם רכבות הרים בראש הרשימה, דרום. אם גלישה, קניונינג, אופני הרים וויה פראטה, שלושה לילות בצפון ישנו את החופשה, ואז יורדים דרומה לפארקים.

זוגות וחובבי טבע

זוג - צפון או מרכז-מזרח. מלצ'זינה ולימונה הן העיירות הרומנטיות של האגם, והערב שם שקט יותר. זוג שרוצה גם יין, מרחצאות וערים ירוויח דווקא מסירמיונה או מברדולינו, אז ההכרעה כאן תלויה באופי החופשה ולא בנוף בלבד.

חובבי ספורט וטבע - צפון. ריבה דל גארדה לעיר עם כל השירותים, טורבולה לגולשים, מלצ'זינה לרכבל ולהליכות על הרכס.

לפי אורך החופשה

ביקור ראשון של שלושה-ארבעה ימים - דרום. בזמן קצר כזה כל שעת נסיעה יקרה, ומהדרום מספיקים פארק, את סירמיונה, את ורונה ושיט. את הצפון רואים ביום אחד מרוכז, ברכב או בשיט לאורך האגם.

שבוע ומעלה - מחלקים. ארבעה לילות בדרום ושלושה בצפון, או להפך לפי כיוון הטיסה. כך אף יום לא מתבזבז על נסיעה הלוך-חזור של שעתיים וחצי.

האם לחלק את השהות בין שני בסיסים, וכמה זמן לוקח המעבר?

משבעה לילות ומעלה חלוקה לשני בסיסים משתלמת כמעט תמיד; בחמישה לילות ופחות היא גוזלת יותר ממה שהיא נותנת. מעבר בין מלונות עולה חצי יום, והוא מחזיר את עצמו רק כשיש מספיק ימים בכל צד.

ברכב: שני מסלולים, אופי שונה

מריבה דל גארדה לפסקיירה יש שתי דרכים. המהירה יוצאת מזרחה אל כביש האגרה שבעמק ויורדת דרומה - קרוב לשעה ורבע בתנועה רגילה, כמעט בלי נוף אגם. היפה נצמדת לחוף המזרחי דרך מלצ'זינה, טורי דל בנאקו וגארדה, ונמשכת יותר, בעונה הרבה יותר. ביום המעבר שווה לקחת דווקא את דרך החוף ולהפוך אותה ליום טיול עם שתיים-שלוש עצירות, ובלבד שהמזוודות לא נשארות גלויות ברכב.

בשיט: יפה, ארוך ועונתי

קו השיט הציבורי מחבר את דסנזאנו ופסקיירה עם ריבה דל גארדה, אבל הוא יום שיט ולא אמצעי מעבר: שירות מהיר בתוספת תשלום עובר את האגם בשעתיים ויותר, וסירה רגילה שעוצרת בכל עיירה - בארבע שעות ומעלה. בתוך הצפון עצמו המרחקים קצרים: כעשרים דקות בין מלצ'זינה ללימונה וכשעה בין מלצ'זינה לריבה. מעבורת הרכב היחידה שפועלת כל השנה חוצה את האגם לרוחבו, בין טורי דל בנאקו למדרנו, ולא לאורכו. מי שרוצה טעימה קצרה של האגם מהמים בלי להקדיש לכך יום, מוצא אותה בדרום: שיט של 25 דקות סביב חצי האי של סירמיונה.

הטעות שחוזרת אצל משפחות ישראליות

בוחרים מלון בריבה או בלימונה בגלל הנוף, ואז מגלים שהתוכנית כוללת שני ימי גארדלנד, יום קאנבה ויום ורונה. התוצאה היא ארבעה ימים של שעתיים וחצי עד שלוש שעות נסיעה, עם ילדים עייפים בדרך חזרה בכביש חשוך ומפותל. הנוף נשאר בחלון. הפתרון אינו לוותר על הצפון, אלא לשים אותו בסוף או בהתחלה, בלילות נפרדים.

הצעד הבא: כותבים על דף את הימים המתוכננים ומסמנים ליד כל יום ד' או צ'. אם לפחות שני שלישים מסומנים באות אחת, שם מזמינים את כל הלילות; אם החלוקה קרובה לחצי-חצי ויש שבוע, מזמינים שני בסיסים עם ביטול גמיש, ואת רעיונות המילוי לימים שבדרום לוקחים מהרשימה של דברים לעשות בקרבת גארדלנד.

שאלות נפוצות

אגם גארדה צפון או דרום למשפחות - מה עדיף?

דרום. המים רדודים וחמים יותר, הטיילות שטוחות, והפארקים במרחק דקות מפסקיירה דל גארדה ומלאציזה. הצפון מתאים למשפחות עם בני נוער שאוהבים גלישה, אופני הרים וטיפוס, ועדיף כתוספת של שלושה לילות ולא כבסיס יחיד.

ריבה דל גארדה או סירמיונה - איפה ללון?

סירמיונה מתאימה לביקור קצר, למרחצאות ולטיולי יום לוורונה, אבל יקרה ועמוסה. ריבה דל גארדה מתאימה למי שבא בשביל ההרים, הרוח והמסלולים. מי שמתכנן פארקים ימצא שגם סירמיונה פחות נוחה מפסקיירה או מלאציזה.

כמה זמן נוסעים מצפון האגם לגארדלנד?

מריבה דל גארדה יותר משעה לכל כיוון בתנועה רגילה, ובשיא העונה שעה וחצי ויותר. ממלצ'זינה קרוב לשעה בכביש החוף. מפסקיירה ומלאציזה מדובר בדקות.

אפשר לעבור מהדרום לצפון בשיט?

אפשר בעונה, בקו הציבורי בין דסנזאנו ופסקיירה לריבה דל גארדה, אבל זה יום שיט של כמה שעות ולא דרך נוחה לעבור מלון עם מזוודות. בחורף קווי הנוסעים לא פועלים כלל.

האם כדאי להגיע לצפון האגם בחורף?

רק מי שמחפש שקט מוחלט או יוצא מריבה דל גארדה לטרנטינו. רוב המלונות במלצ'זינה, בלימונה ובטורבולה סגורים, השיט מושבת והרכבל סגור לתחזוקה בחלק מהתקופה. בחורף עדיף בסיס בדרום, קרוב לוורונה.

צריך רכב כדי ללון בצפון האגם?

כמעט תמיד כן. אין רכבת, האוטובוסים איטיים, ורוב המסלולים והאגמים הקטנים שמסביב נגישים רק ברכב. בדרום אפשר להסתדר עם רכבת, שיט ואוטובוסים לפארקים, אם כי רכב נותן הרבה יותר גמישות.

כמה לילות צריך כדי לחלק בין צפון לדרום?

שבעה לילות ומעלה. חלוקה טובה היא ארבעה לילות בדרום לפארקים, לסירמיונה ולוורונה, ושלושה בצפון לרכבל, לשיט ולמסלולים. בפחות משבוע עדיף בסיס אחד בדרום ויום טיול מרוכז לצפון.