הכפר יושב על הגבעות מעל צפון האגם, נסיעה קצרה בכביש מתפתל מריבה. הוא קטן, והכיף כאן הוא האווירה: אבן אפורה, חצרות פנימיות, מרפסות עץ ופרחים בכל פינה. כמו במקומות אחרים בצפון האגם, הנוף הוא חלק מהעניין.

את אגם טנו הסמוך אפשר להוסיף באותה נסיעה, ובפסקאות הבאות מפורט איך לסדר את זה, איפה חונים ומה לא לצפות לו.

מה זה קנאלה די טנו ולמה מדברים עליו?

קנאלה די טנו הוא כפר אבן משומר בטרנטינו, והחלק ההיסטורי שלו מוגבל להולכי רגל. זה מה שמבדיל אותו מכפרים ליד האגם שהפכו לחניונים עם חנויות מזכרות.

כפר שנשאר כפר

הבתים צמודים זה לזה, המעברים צרים ומקורים לעתים בקשתות, והחצרות הפנימיות נפתחות פתאום מאחורי פינה. אין כאן חזית אחת שמצלמים ועוזבים. העניין הוא ההליכה עצמה, ולכן הכפר מתאים לאנשים שאוהבים לצעוד לאט ולהסתכל על פרטים.

ברשימת הכפרים היפים של איטליה

הכפר נמנה עם הכפרים היפים של איטליה (I Borghi più belli d'Italia), רשימה שמחייבת שימור של המרקם ההיסטורי. בפועל זה אומר שלא תמצאו כאן שלטי ניאון, ושהשיפוצים נעשים באבן ובעץ. כדאי לדעת: הרשימה מעידה על שימור, לא על כמות אטרקציות.

איפה זה על המפה

הכפר שייך לקהילת טנו, בגובה גבוה מהאגם, ולכן מעט קריר יותר מהחוף בימי קיץ חמים. מריבה זו נסיעה של פחות משעה בכל מקרה, וכל מי ששוהה בצפון האגם יכול להכניס אותו ליום. לרשימה רחבה של כפרים באזור אפשר לעבור לכפרים היפים ליד אגם גארדה.

איך מגיעים מריבה דל גארדה ואיפה חונים?

מגיעים ברכב מריבה דל גארדה (Riva del Garda) בכביש עולה ומתפתל, בערך רבע עד שליש שעה נסיעה, וחונים בחניה בקצה הכפר ולא בתוך הסמטאות. תחבורה ציבורית אפשרית בעיקרון, אבל הקווים דלילים ולא מתאימים לעצירה קצרה.

הנסיעה

הכביש צר בקטעים, עם סיבובים, ובשעות העומס של הקיץ אפשר לפגוש מכוניות שיורדות מאגם טנו. נוסעים לאט, ובמיוחד כשיש נהג שעוד לא התרגל לכבישי הרים. את תנאי התנועה בפועל בודקים בניווט לפני היציאה.

חניה

החניה נמצאת מחוץ למרכז ההיסטורי, ומשם הולכים ברגל פנימה. התשלום והשעות משתנים, ולכן בודקים את השילוט במקום ואת האתר של הכפר לפני הנסיעה. טיפ: להגיע בבוקר, כי בצהריים בקיץ החניה מתמלאת. כללי צבעי החניה בכלל מפורטים בחניה באגם גארדה.

רכב שכור

זו עצירה שמתאימה לרכב, ולכן אם אתם עדיין לא סגרתם רכב, אפשר להשוות ב-DiscoverCars. מומלץ לקחת ביטוח מלא, בעיקר בכבישים הצרים שבהם גירוד קל בקיר אבן הוא תרחיש ריאלי.

מה רואים בהליכה בתוך הכפר?

בתוך הכפר רואים סמטאות אבן צרות, חצרות פנימיות, בתים עתיקים עם מרפסות עץ ופרחים, וקשתות שמחברות בין רחובות. אין מסלול מסומן ואין כרטיס, והסיבוב נעשה בקצב שלכם.

הסמטאות והחצרות

נכנסים מהשער ופשוט הולכים. הסמטאות עולות ויורדות קלות, ולפעמים נפתחת חצר פנימית עם ספסל ועציצים. שימו לב לפרטים: אבני סף שחוקות, גגות רעפים נמוכים, דלתות עץ ישנות. כל אלה מסבירים למה הכפר מצולם כל כך.

המרפסות והפרחים

מרפסות העץ והפרחים הן הקטע שהכי צילמו כאן, ובעיקר בקצה האביב והקיץ. בבקרים תקבלו אור רך ופחות אנשים.

נקודת מבט על הנוף

בקצה הכפר יש נקודות שמהן רואים אל העמק ואל הגבעות שמסביב. אל תחפשו תצפית רשמית עם שלט, מספיק לצאת לקצה הסמטה ולהסתכל החוצה.

כל זה לוקח שעה בקצב רגוע, ועוד כמה דקות אם יש ילדים שמתעכבים ליד כל חתול.

כמה זמן להקדיש ואיך משלבים עם אגם טנו?

מקדישים לכפר שעה עד שעתיים, ואם מוסיפים אגם טנו (Lago di Tenno) הסמוך, מתכננים חצי יום קצר. כך זה הולך בפועל, ובלי לדחוס.

הסדר הנכון

טיפ: הכפר בבוקר, כשהסמטאות ריקות, והאגם אחר כך. בקיץ בצהריים האגם עמוס יותר, ואם הולכים בסדר הפוך, מגיעים לכפר דווקא כשהוא חם ועמוס ופחות נעים.

האגם כתוספת

אגם טנו הוא אגם קטן ונוח לעצירה בנסיעה מעלה, ורק אם יש לכם זמן. זו תוספת, לא סיבה לנסוע לבד. פירוט על אגמים שכדאי לשקול נמצא באגמים ליד אגם גארדה.

מה עושים עם שאר היום

חוזרים לריבה, ולאחר מכן שביל פונאלה, שמוסבר בשביל פונאלה, או סיבוב בעיר עצמה בריבה דל גארדה.

אפשר לאכול ולשתות בכפר?

כן, בקטן. בכפר יש כמה מקומות לקפה, למשקה ולאוכל פשוט, אבל לא מרכז קולינרי, ולכן מתאים לעצירה של קפה וכריך ולא לארוחה גדולה.

מה להצפות

אל תתכננו כאן ארוחת ערב מושקעת. שעות הפתיחה משתנות לפי עונה ויום, וחלק מהמקומות סגורים בשעות אחר הצהריים, כמו באיטליה בכלל. בדקו שעות במקום או באתר הכפר לפני שמתבססים על ארוחה. על הרגלי הפתיחה והסייסטה כתבנו בנפרד בשעות פתיחה וסייסטה.

כשרות

אין לנו אימות לכשרות של מקום כלשהו בכפר. אם חשוב לכם, תבואו עם אוכל מהמקום שבו אתם לנים, או ארוחה קלה מראש. מי שמחפש אפשרויות ארוחה ברמת העיר, מוצא אותן בריבה למטה.

מסעדות בריבה

כדי לאכול כמו שצריך, סבירה יותר הירידה לריבה. הבחירה במסעדות שם נפרדת מהעצירה בכפר.

מתי כדאי לבוא, ומה לא לצפות?

הזמן הטוב ביותר הוא אביב וסתיו, בבוקר או בשעות אחר הצהריים המוקדמות. קיץ אפשרי ונעים יחסית בגלל הגובה, אבל בלי הצל המלא של הסמטאות, יכול להיות חם.

עונות

• אביב: ירוק, פרחים במרפסות, מעט אנשים.
• קיץ: עמוס יותר, וצריך מים וכובע; בבוקר עדיף.
• סתיו: צבעים חמים בגבעות ואור יפה לצילום.
• חורף: שקט מאוד, חלק מהעסקים סגורים, ולכן בודקים לפני.

מה לא לצפות

אין כאן מוזיאון גדול, אין מופעים קבועים ואין חוויה שמצדיקה יום שלם. זו הליכה לאווירה, ואם הציפייה היא לאטרקציה עם תור וכרטיס, תתאכזבו מהקושי הזה. מי שמחפש בורגו עם מים, טחנות וגשרים יעדיף את בורגטו סול מינצ'ו.

איך זה מתאים לנוסעים מישראל, ועם עגלה?

זו עצירה קצרה שמתאימה לנוסעים ברכב שכור, לא יעד ליום שלם, ועם עגלה צריך זהירות כי הרצפה אבן והסמטאות עולות ויורדות.

עגלה וילדים

עגלה אפשרית בחלק מהמעברים אבל לא נוחה: אבנים לא אחידות ומדרונות. מי שיש לו תינוק קטן יעדיף מנשא. ילדים גדולים יותר ייהנו מחצרות ומחיפוש פינות, אבל לא לתכנן שעתיים של עניין לילד בן חמש.

איפה ישנים

הכפר עצמו לא בסיס לינה לרוב המטיילים. בסיס נוח הוא ריבה למטה, ומי שבודק מלונות ודירות יכול להתחיל בחיפוש בריבה דל גארדה.

איפה זה משתלב בחוף

הטיפ הוא לשלב את הכפר ביום שבו אתם ממילא בצפון האגם. השוואה בין החוף המזרחי למערבי נמצאת בהחוף המזרחי או המערבי.

הצעד הבא: קבעו את הבוקר הראשון הפנוי בצפון האגם, והוסיפו את הכפר לפני הצהריים.

שאלות נפוצות

האם קנאלה די טנו שווה עצירה?

כן, אם אתם ברכב מעל ריבה דל גארדה ואוהבים סמטאות אבן ואווירה. זו עצירה של שעה-שעתיים, לא אטרקציה מרכזית.

איך מגיעים מריבה דל גארדה?

ברכב, בכביש עולה ומתפתל שנמשך בערך רבע עד שליש שעה. חונים בקצה הכפר והולכים ברגל פנימה.

האם צריך לשלם כניסה?

לא ידוע לנו על תשלום כניסה לסמטאות; החניה עשויה להיות בתשלום, ולכן בודקים בשילוט ובאתר הכפר.

כמה זמן להקדיש?

שעה עד שעתיים, ועוד כשעה אם מוסיפים את אגם טנו.

אפשר לבוא עם עגלה?

בהסתייגות. הרצפה אבן עם מדרונות, ולכן מנשא נוח יותר לתינוק קטן.

מתי העונה הטובה ביותר?

אביב וסתיו, בבוקר או אחר הצהריים המוקדמות. בחורף חלק מהעסקים סגורים.